<h1>חי' ע"ז ס"א ע"א</h1>
<h2>דף ע.</h2>
שאלת המלך קבץ חיילות בשבת על כסא מלכותו וצוה לשוטריו לתת לפרשים מקום לחנותן, וחלקו בתי היהודים לשרים ולפרשים לחנותן שם, והיהודים שוכנין בקצת הבתים והפרשים בני החיל יושבים לעצמן בשאר הבתים, ונפלו בתי יהודי אחד לשר אחד ולעבדיו ויהודי שכן במקצת בתי החצר וכן אוצר של יין ופתח האוצר פתוח לחצר, ויש לאותו (חצר) [אוצר] דלתים ומנעול מבחוץ והמפתח ביד ישראל, וכן יש לאותו (חצר) [אוצר] חלון אחד פתוח לחצר ויש לו דלתים לסגור אותו כל זמן שירצו אבל פתוח היה עכשיו, ויש סמוך לאותו חצר חדר אחד ויש פתח בין החדר והאוצר והגוים שוכבים באותו החדר. ובבקר קם ישראל ופתח מבחוץ דלתי האוצר ומצא חביותיו כאשר המה, אבל היה נראה שנכנסו הגוים שם בלילה שלא מדעת לשכב שמה, ועכשיו נחלקו בעלי הוראה על היין יש אוסר ויש מתיר, הודיענו הדין עם מי. זהו תורף השאלה, אלא שבשאלה יש טענות וראיות לזה ולזה. תשובה חזרתי על כל צדדי הדברים והראיות שבאו בקונטריס, ואם באתי לדון על כל דבר ודבר יאריך הסיפור ולא תהיה התועלת כנגד רוב הדבור, עם מה (שאיני) [שאני] יודע שאתם עם ועמכם תמות חכמה ותבונה לדעת כל מה שאני יכול לדקדק ולבנות ולסתור, על כן אני מפסיע ועולה אל עיקר הדברים שיראה בעיני שדלת כל ההיתר והאיסור סובב עליהם. והוא שהגוים ההם היה להם רשות ליכנס לכל בית ובית שבחצרו של ישראל זה ואינן נמנעין מאימת בעל הבית, ושיש דלתים לאוצר ונסגרו הדלתים מבחוץ אלא שהמנעול מבחוץ והמפתח ביד ישראל שיכול ליכנס שם כל זמן שירצה אלא אם כן ינעלו הגוים בנגר ובמנעול מבפנים, ועוד יש חלון פתוח לחצר אלא שיש דלתים לו לסגור אותו לכשירצו. ואני רואה דעת האוסירן שעיקר האיסור תלוי בשלשה דברים. האחד שיש לגוים שייכות בבית כיון שיש להם רשות ליכנס בכל הבתים כרצונם, וכל שהוא רשאי ליכנס שם בבלי שיתפש עליו כגנב צריך חותם בתוך חותם, ואין כאן. והשני שכל שאין לו חותם בתוך חותם צריך שיהיה בחזקת משתמר, וחזקת משתמר אין כאן לפי שהדלת סגורה. ואם מחמת החלון הפתוח, הרי כבר יש לו דלתים ויכולין הם לסוגרן ולא מירתת שכל זמן שירצו ליגע ביין יסגרו ואני אומר מן הסתם שכן עשו. והשלישי ששכבו שם בלילה והלילה זמן שינה לכל ואין אימת ישן עליהם, ונסמכו בזה על אילן גדול הראב"ד ז"ל
